היה זה אחר צהרים צונן, שטוף גשם, של שלהי אוגוסט, אותה עונה לא מוגדרת, שבה החוגלות עדיין מוגנות מפני סכנה או נתונות זה מכבר בהקפאה, ואין כלל ציד – אלא בקרב הדרים מדרום לתעלת בריסטול; הללו יוכלו לשעוט בדבקות אחר איילים אדמוניים שמנים. המסיבה בבית הכפר של הגברת בלמלי התקיימה מצפון לתעלת בריסטול, על כן נכחו כל אורחיה הקבועים סביב שולחן התה העגול באחר צהריים זה. על אף ריקנותה של העונה ושממונו של האירוע, לא ניכרו בחבורה סימנים של אותו חוסר מנוחה לאה אשר מקורו בחשש מפני נגינת הפיאנולה, וכמיהה שקטה למשחק ברידג'. תשומת ליבה הגלויה, פעורת הפה, של החבורה כולה, הייתה נתונה לאישיותו חסרת הברק של מר קורנליוס אפין. שהיה בעל המוניטין המעורפל ביותר מבין כל אורחיה של הליידי בלמלי. מישהו טען שהיה "שנון", כך שהוזמן מתוך ציפייה מתבקשת, מצד המארחת, שיתרום לפחות משהו משנינותו לטובת שעשוע הכלל. עד לשעת התה של אותו יום, לא הצליחה לגלות באיזה אופן, אם בכלל, התבטאה שנינותו. הוא לא היה חד לשון, ואף לא אלוף קריקט, לא בעל כוחות היפנוטיים, ואף לא מייסדו של תיאטרון חובבים. גם מראהו לא הצביע על היותו מסוג הגברים אשר נשים עשויות לסלוח להם על חוסר ניכר של יכולת שכלית. הוא ירד לדרגת מר אפין ותו לא, ואילו השם "קורנליוס" נשמע כאילו חמד לו מישהו לצון בטקס הטבילה שלו. ועתה הוא טוען, כי הצליח לשגר לאוויר העולם תגלית שבהשוואה אליה, המצאות כגון אבק השריפה, הדפוס, ומנוע הקיטור, אינן אלא זוטות חסרות משמעות. המדע אמנם התקדם בצעדים עוצרי-נשימה בכיוונים רבים בעשורים האחרונים, אבל דומה כי תגלית זו שייכת לתחום הניסי יותר מאשר לתחום המדעי. "ואתה באמת מצפה שנאמין," אמר סיר ווילפריד, "שגילית דרך להדריך חיות באמנות הדיבור האנושי, ושטוברמורי הזקן והטוב הוא ההצלחה החינוכית הראשונה שלך?"

"מדובר בבעיה שעסקתי בה במהלך שבע עשרה השנים האחרונות" אמר מר אפין, "אך רק במהלך שמונה או תשעת החדשים האחרונים, זכיתי לניצוצות של הצלחה. כמובן שערכתי ניסויים באלפי בעלי חיים, אבל לאחרונה רק בחתולים, יצורים קסומים אלו אשר נטמעו באופן כה מופלא בתרבותנו, בעודם משמרים את כל דחפיהם הפראיים המפותחים כל כך. פה ושם מתבלט בין החתולים, אחד בעל יכולת שכלית עילאית, ממש כפי שקורה בין בני האדם, וכאשר ערכתי היכרות עם טוברמורי לפני שבוע, זיהיתי בו מיד 'חתול-על' בעל תבונה יוצאת דופן. בניסויים האחרונים עברתי כברת דרך בנתיב ההצלחה; עם טוברמורי, כפי שאתם מכנים אותו, הגעתי למטרה."

מר אפין סיכם את הצהרתו המופלאה בקול שהתאמץ לרסן נימת ניצחון. אף אחד לא אמר: "עכברושים במיץ" למרות ששפתיו של קלוביס התעקמו בלי קול, באופן שעשוי היה להעלות על הדעת את המכרסמים קטני האמונה הללו.

"האם בכוונתך לומר", תהתה העלמה רסקר, לאחר הפוגה קלה, "שלימדת את טוברמורי לומר ולהבין משפטים קצרים בני הברה אחת?"

"העלמה רסקר היקרה", אמר עושה הנפלאות בסבלנות, "דברים פעוטים כאלו ניתן ללמד ילדים קטנים, פראים, ומבוגרים מוגבלים; מרגע שנפרצה הדרך ונוצרה תקשורת ראשונית עם חיה בעלת תבונה מפותחת לעילא, אין צורך באותן שיטות מוגבלות. טוברמורי יכול לדבר בשפתנו בדיוק מושלם."

הפעם אמר קלוביס במפורש: "עכברושים במיץ עגבניות". סיר וילפרד הגיב ביותר נימוס, אך באותה מידה של פקפוק.

"האם לא מוטב יהיה לזמן את החתול ולשפוט בעצמנו?" הציעה ליידי בלמלי.

אדון וילפרד הלך לחפש אחר החיה, והחבורה התמקמה בעצלתיים והתכוננה לחזות בסוג של מופע פיתום פחות או יותר ראוי לחדר הסבה הגון.

תוך דקה חזר סיר וילפרד אל החדר, כשפניו מלבינים תחת השיזוף ועיניו פעורות מהתרגשות.

"לכל השדים, זה נכון!"

סערת הנפש בה היה נתון, הייתה בלי ספק אמתית, ושומעיו רכנו קדימה ברטט של עניין.

בעודו מתמוטט אל תוך כורסא המשיך קצר נשימה: "מצאתי אותו מנמנם בחדר העישון, וקראתי לו לבוא לשתות את התה שלו. הוא מצמץ אלי כהרגלו, ואני אמרתי, 'בוא, טובי; אל תתן לנו לחכות', ולכל השדים! הוא ענה לי לאיטו, בקול טבעי להחריד שהוא יבוא כשיתחשק לו! כמעט קפצתי מתוך עורי!"

דרשתו של אפין נפלה על אזניים ערלות; אך הצהרתו של סיר וילפרד עוררה אמון מיידי. בליל קריאות בהולות נעור במקהלה, ובתווך ישב דומם המדען, כשהוא נהנה מהפרי הראשון של תגליתו המרעישה.

בעיצומה של ההמולה נכנס טוברמורי לחדר וחלף על פני הקבוצה שישבה סביב שולחן התה העגול, בטפיפות קטיפה וחוסר עניין מופגן. דממה פתאומית של אי נחת ומתח נפלה על החבורה. איכשהו נראה היה כי פנייה בגובה העיניים אל חתול בית בעל יכולות לשוניות מוכחות, כרוכה במידה מסוימת של מבוכה.

"שמא תרצה מעט חלב, טוברמורי?" שאלה הגברת בלמלי בקול מתוח למדי.

"לא אתנגד", באה התשובה, שנאמרה בקול אדיש ומדוד. צמרמורת של התרגשות כבושה עברה במאזינים, וניתן לסלוח לגברת בלמלי על כי החטיאה את צלוחית החלב בהיותה שרויה בחוסר יציבות מסוים.

"חוששתני ששפכתי די הרבה" אמרה בקול מתנצל.

"זה לא שטיח האקסמינסטר שלי אחרי הכל," השיב טוברמורי.

שתיקה נוספת נפלה על הקבוצה, ואז שאלה העלמה רסקר, במיטב גינוני המתנדבת-בקהילה שלה, האם היה קשה ללמוד את שפת בני האדם. טוברמורי הישיר אליה מבטו לרגע, ואז הפנה אותו בשלווה אל נקודה במרכז החדר. היה ברור ששאלות משעממות הן מחוץ לתחום עבורו.

"מה דעתך על האינטיליגנציה האנושית?" שאלה מייביס פלינגטון בעילגות.

"על האינטיליגנציה של מי בדיוק?" שאל טוברמורי בקרירות.

אה, ובכן, שלי למשל, אמרה מייביס בצחוק חלוש.

את מעמידה אותי במצב מביך, אמר טוברמורי, שדבר בנימת קולו או התנהגותו לא הצביע ולו על שמץ של מבוכה. "כששמך עלה במניין המוזמנים למסיבה הביתית הזו, מחה אדון וילפריד על כך שמכל מכריו, את האישה הטיפשה ביותר, ושיש הבדל גדול בין הכנסת אורחים לבין טיפול ברפי השכל. הגברת בלמלי ענתה שחוסר הבינה שלך הוא בדיוק התכונה שהקנתה לך את ההזמנה, כיוון שאת היחידה שעלתה בדעתה כמי שעשויה להיות טיפשה מספיק לקנות את המכונית הישנה שלהם. את יודעת, זו שהם מכנים, 'קנאתו של סיזיפוס', כיוון שהיא מטפסת מאד יפה במעלה הגבעה אם דוחפים אותה."

מחאותיה של הגברת בלמלי, היו עשויות להיות משכנעות יותר, אלמלא העלתה במקרה באזני מייביס כבדרך אגב, ממש באותו בוקר, הצעה לפיה המכונית שבנדון עשויה להיות בדיוק מה שנחוץ למייביס בביתה שבדבונשייר.

הסרן ברפילד התפרץ בכבדות לשיחה בניסיון להסיטה ממסלולה. "מה בנוגע לעסקיך המפוקפקים עם אותה חתלתולת אורווה מנומרת?"

ברגע שיצאו המילים מפיו, חשו הכל כי היתה זו טעות גסה.

"אין זה מן הראוי לדון בדברים כגון אלו בפרהסיה", אמר טוברמורי בקור. "מצפייה קלה במנהגיך מאז הגעת לבית הזה לראשונה, עלי להניח שלא תחוש בנוח אם נסיט את הדיון לפרשיות הקטנות שלך."

הבהלה שקמה בהמשך, לא היתה נחלתו הבלעדית של הסרן.

"שמא תרצה ללכת ולבדוק אם הטבח סיים להכין את ארוחת הערב שלך?" הציעה הגברת בלמלי חפוזות, מצליחה להתעלם מן העובדה שחסרו שעתיים לפחות עד זמן ארוחת הערב של טוברמורי.

"תודה," סח טוברמורי, "לא מיד אחרי התה שלי, אינני רוצה למות מבעיות עיכול."

"לחתולים יש תשע נשמות, כידוע לך," אמר מר וילפרד בלבביות.

"יתכן", ענה טוברמורי; "אבל כבד אחד בלבד."

"אדלייד!" אמרה הגברת קורנט, "האם בכוונתך לעודד את החתול הזה ללכת ולרכל עלינו באגף המשרתים?"

הבהלה הייתה לנחלת הכלל. מרפסת צרה השתרעה לאורך רוב חלונות אגף חדרי השינה והכל נזכרו במורת רוח שזו הפכה לטיילת מועדפת על טוברמורי בכל שעות היממה, משם יכול היה להשקיף על היונים – ואלוהים יודע על מה עוד.

אם בכוונתו לשמש תזכורת לכך, בגילוי הלב הנוכחי שלו, התוצאה עשויה להיות יותר ממטרידה. הגברת קורנט, אשר בלתה זמן רב לפני שולחן האיפור שלה, ואשר עורה היה מפורסם בגוון האקזוטי אך אחיד שלו, נראתה נרעשת לא פחות מהסרן.

העלמה סקראוון, שכתבה בקדחתנות שירה חושנית אך קיימה אורח חיים ללא רבב, נראתה נרגזת; אם אתה מאורגן ומוסרי בחדרי חדרים, אתה לא בהכרח מעוניין בכך שהכל ידעו זאת.

צבע פניו של ברטי ואן-טאן, שהיה כל כך מושחת בגיל 17, עד שמזמן ויתר על השאיפה להיות גרוע יותר, החוויר לכדי גוון לבן-גרדניה, אך הוא לא נכשל ביציאה בהולה מן החדר כמו אודו פינסברי, אדון צעיר שהיה מיועד להקריא מכתבי הקודש בכנסייה והוטרד ודאי מהמחשבה כי הוא עלול להיחשף לשערוריות הנוגעות לאחרים.

קלוביס הצליח להישאר קר רוח במידה שאפשרה לו לשמר חזות שלווה; בינו לבינו חישב כמה זמן ייקח לו להשיג קופסא של עכברים מהודרים דרך מחלקת חיות המחמד של אקסצ'יינג' אנד מארט, כסוג של שוחד.

אפילו במצבים עדינים כמו המצב הנוכחי, היה זה למעלה מיכולתה של אגנס רסקר להישאר לאורך זמן בשולי ההתרחשות.

"לשם מה הגעתי הנה בכלל?" שאלה בדרמטיות.

טוברמורי נענה לאתגר מיד.

"אם לשפוט על פי מה שאמרת לגברת קורנט במגרש הקרוקט אתמול, נגמר לך האוכל. תיארת את הזוג בלמלי כמארחים המשעממים ביותר שהכרת, אבל טענת שהיו חכמים מספיק להעסיק טבח משובח; אחרת קשה להניח שמישהו ישוב לבקר אצלם."

"שקר וכזב! אני פונה לגברת קורנט– " הכריזה אגנס המובסת.

הגברת קורנט חזרה על דברייך מאוחר יותר באזני ברטי ואן-טאן," המשיך טוברמורי, "ואמרה, 'האשה הזו היא פשוט מקבצת נדבות; היא תלך לכל מקום בעבור ארבע ארוחות הגונות ביום,' וברטי ואן טאן אמר - "

למרבה המזל, הסיפור נפסק בנקודה זו. טוברמורי קלט במבטו את החתול הצהוב הגדול מבית הכומר מתגנב בין השיחים לכיוון האורווה. הוא נעלם כהרף עין דרך החלון הצרפתי הפתוח.

עם העלמו של תלמידו המבריק מדיי, מצא עצמו קורנליוס אפין תחת מתקפה סוערת של תוכחות מרירות, חקירות חרדות, והפצרות נפחדות. האחריות על המצב מוטלת על כתפיו והוא חייב למנוע ממצב העניינים מלהתדרדר עוד. האם ביכולתו של טוברמורי להפיץ את מתנתו המסוכנת לחתולים אחרים? היתה השאלה הראשונה שהתבקש לענות עליה. זה אפשרי, ענה, שהוא עשוי היה להכניס את חברתו הקרובה חתלתולת האורווה בסוד היכולת החדשה שלו, אבל לא סביר להניח שהידע התפשט מעבר לכך בינתיים.

"אם כך," אמרה הגברת קורנט, "טוברמורי הוא אולי חתול בעל ערך רב וחיית מחמד נהדרת; אבל אני משוכנעת שתסכימי, אדלייד, שיש להיפטר גם ממנו וגם מחתולת האורווה ללא דיחוי."

"את וודאי לא חושבת שנהניתי מרבע השעה האחרונה, נכון?" אמרה הגברת בלמלי במרירות. "אישי ואני מחבבים מאוד את טוברמורי - לפחות נהגנו לחבבו עד שהיכולת הנוראה הזו השתרשה בתוכו; אלא שעתה, כמובן, הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לחסל אותו במהירות האפשרית."

"נוכל לשים מעט סטריכנין בתוך השאריות שהוא מקבל לארוחת הערב," אמר סיר וילפרד, "ואילו את חתולת האורווה אלך ואטביע בעצמי. הרכב יכאב מאד את אובדן חיית המחמד שלו, אבל אומר לו שסוג מדבק במיוחד של שחין התפרץ בשני החתולים ואנו חוששים מהתפשטותו לכלביה."

"אבל התגלית הגדולה שלי!" מחה מר אפין; "אחרי כל שנות המחקר והניסוי שלי – "

"תוכל ללכת ולערוך ניסויים על הבהמות בחווה, אלה נמצאות תחת פיקוח נאות," אמרה מרת קורנט, "או על הפילים בגן החיות. אומרים שהם נבונים ביותר, ומומלצים משום שאינם נוהגים להתגנב אל חדרי השינה שלנו ותחת כסאות, וכן הלאה."

מלאך המבשר בהתלהבות על בואו של יום הדין, ומגלה שהכרזתו מתנגשת באופן בלתי נסלח עם המשט השנתי על התמזה ועל כן נדחית למועד בלתי ידוע, היה מתקשה לחוש אכזבה גדולה יותר מזו שחש קורנליוס אפין לנוכח קבלת הפנים שזכה לה הישגו המופלא. על כל פנים, דעת הקהל, הייתה נגדו. למעשה, אילו ערכו הצבעה בנושא יש להניח שמיעוט לא מבוטל היה מצביע לטובת הכללתו בדיאטת הסטריכנין.

סידורי תחבורה לקויים ותשוקה עצבנית לראות את העניינים מגיעים לידי מיצוי מנעו את התפזרותה המיידית של החבורה, אך הסעודה באותו ערב לא הייתה אירוע חברתי מוצלח במיוחד. מר וילפרד התנסה בחוויה מאתגרת למדי עם חתולת האורווה ומיד לאחר מכן עם הרכב. אגנס רסקר הגבילה את סעודתה בהפגנתיות לפיסה יבשה של לחם קלוי, ונגסה בה משל הייתה אויבתה בנפש, בעוד מייביס פלינגטון שומרת על שתיקה חורשת נקם לכל אורך הארוחה. הגברת בלמלי התמידה בשטף מילים שקיוותה שניתן להגדיר כשיחה, אך תשומת לבה הייתה נתונה לסף הדלת. צלחת מלאה במינון נכון של שאריות דג עמדה הכן על המזנון, אך מיני המתיקה, והמעדנים, והקינוח כבר נאכלו, ואין זכר לטוברמורי. לא בחדר האוכל ואף לא במטבח.

הסעודה הקודרת הייתה עליזה בהשוואה לליל השימורים בחדר העישון שלאחריה. אכילה וסביאה ספקו לפחות הסחת דעת והסוואה למבוכה הגוברת. ברידג' לא בא בחשבון במתח הכללי של עצבים ומצבי רוח, ולאחר שאודו פינסברי פצח בביצוע עגמומי של "מליסנדה ביער" לנוכח קהל צונן, שררה הסכמה שבשתיקה להימנע ממוסיקה. באחת עשרה פרשו המשרתים לשנת הלילה, בהודיעם שהחלון הקטן במזווה נשאר פתוח כרגיל, לשימושו הפרטי של טוברמורי. האורחים קראו בהתמדה את מצבור כתבי העת, כשהם נסוגים בהדרגה ל'ספריית בדמינטון לספורט ופנאי' ומגזין ההומור והסאטירה 'פאנץ'. הגברת בלמלי ערכה גיחות חוזרות למזווה, חוזרת בכל פעם בהבעה של דכדוך שמנעה שאלות.

בשעה שתיים הפר קלוביס את השתיקה הכבדה.

הוא לא יגיע הלילה. הוא נמצא כנראה ברגעים אלו ממש במשרדי המקומון, מכתיב את הפרק הראשון של זיכרונותיו. הספר של הגברת מה שמה לא יהיה בניהם. זה יהיה המאורע המרכזי של היום."

לאחר שתרם תרומה זו לעליצות הכללית, פרש קלוביס למיטתו. משתתפי המסיבה למיניהם הלכו בעקבותיו, בזה אחר זה.

המשרתים שערכו סבב תה מוקדם השיבו במשפט אחד במענה לשאלה אחת. טוברמורי לא חזר.

ארוחת הבוקר הייתה, אם בכלל, בבחינת אירוע נעים עוד פחות מארוחת הערב, אבל לפני סיומה חלה הקלה במצב. גופתו של טוברמורי הובאה מבינות לשיחים, שם נתגלתה זה עתה על ידי גנן. הנשיכות שעל צווארו והפרווה הצהובה שכסתה את טפריו, הצביעו על כך שנקלע לקרב לא שוויוני עם החתול הגדול מבית הכומר.

עד שעת הצהרים עזבו רוב האורחים את המקום, ולאחר ארוחת הצהרים חזרה הגברת בלמלי לעשתונותיה במידה מספקת בכדי לכתוב מכתב נבזי עד מאד לבית הכומר בנוגע לאובדן חיית המחמד יקרת הערך שלה.

טוברמורי היה תלמידו המוצלח האחד של אפין, ורצה הגורל שלא יהיה לו יורש. כמה שבועות לאחר מכן, ברח מגן החיות בדרזדן, פיל שלא הראה כל סימנים מקדימים לרגזנות, והרג גבר אנגלי שככל הנראה התגרה בו. שמו של הקורבן פורסם בגרסאות שונות בעיתונים כאופין או אפלין, אבל שמו הפרטי נמסר באופן מהימן כקורנליוס.

"אם ניסה פעלים גרמניים יוצאי דופן על החיה האומללה," אמר קלוביס, "הרי שקיבל את המגיע לו".